עם הבת הגדולה שלי הייתי מאוד לבד. בקיבוץ שלנו כל הילדים הולכים לגן בגיל שלושה חודשים. היא נשארה איתי בבית שנתיים. בשנתיים האלה עבדתי חלקית ובזמן הזה הסבתות שמרו עליה. גם כשהיו לה צרכים חברתיים היה קשה להתחבר לילדים בני גילה בגן השעשועים או בבריכה, כי כולם כולל האמהות היו בקשר עם מי שכבר מכירים מהגן, והרגשנו לבד.
מגיל שנתיים היא הלכה לגן באופן חלקי, בין השאר כדי להכיר את הסביבה שלנו, כדי שיהיו לנו חברים. אחרי שהבן השני נולד הכרתי את קבוצת החינוך הביתי באיזור והתחלנו להשתלב בה. ועדיין, זכרתי את הבדידות שחוויתי לפני שהגעתי לקבוצה, וחשבתי שצריכה להיות איזו קבוצה מסוג נוסף - לא רק להורים שיודעים שהם רוצים חינוך ביתי - הנקה - מנשא - לגדל בלי חיתולים וכל החבילה, אלא אנשים "רגילים", שרוצים להשאר בבית עם התינוק אבל מוצאים את עצמם נדחפים למסגרת כדי למצוא חברה.
כשבני השני היה בן חצי שנה בערך, קרובת משפחה שלי ילדה, ובאותו זמן גם הגיעה לקיבוץ מישהי בהריון שהכירה אותי דרך הפורום של באופן טבעי. הייתה לי גם חברה שילדה יחד איתי, והרגשתי שזה זמן טוב להתחיל. קבעתי שניפגש פעם בשבוע לשעתיים, הזמנתי נשים שראיתי עם תינוקות קטנים, ונוצרה קבוצה. ככה נפגשנו קצת יותר משנה, והתחילה לעלות הסוגייה של הקמת גן הורים. הסתבר לנו שלכל אחת מאיתנו יש צרכים ורצונות אחרים -
אני חשבתי שאם אצא לעבוד יומיים בשבוע, ארצה בימים שאני כן בבית ל היות לבד עם הילדים שלי ולא לתת להם לחלוק אותי עם קבוצת ילדים, אבל היו אמהות אחרות שמאוד התאים להן לשמור על ילדים אחרים תוך שהייה עם הילדים שלהם.
באותה תקופה עברנו דירה בתוך הקיבוץ, קיבלנו בית גדול יותר לשיפוץ. רציתי שיהיה לי מקום לפעילויות ומפגשים מהסוג הזה, ומראש דאגתי שבבית החדש יהיה חדר גדול עם כניסה נפרדת ואפשרות להפרדה מלאה משאר הבית.
חיפשתי עוד אמהות שירצו להשאיר את הילדים בקבוצה בחלק מימי השבוע.
בנקודה הזו היה לי קושי, כי אמהות חינוך ביתי "קלאסיות" לא נוהגות להשאיר את ילדיהן עם מישהו אחר, ולכן לא ישלמו על מפגש, ובאופן כללי אמהות שנשארות בבית ואין להן מחוייבות לעבודה בחוץ נוטות לא להתחייב. אמהות אחרות רוצות משהו אינטימי אבל מהר מאוד מתחילות לרצות גן במתכונת הרגילה, לרצות יותר שעות פעילות ללא אמא, לרצות להפרד מהר... אבל אני המשכתי להאמין שיש אמהות שכן זקוקות בדיוק לשירות הזה והמשכתי בנסיונות להקים את הקבוצה. בסופו של דבר הצלחתי לגבש את הקבוצה, שעברה הרבה תהפוכות, עד שהיא קיבלה את האופי המיוחד שלה שתואם את החזון המקורי.
